Hadits Perwakilan
Melarang dari sepuluh perkara
האימאם אבו דאוד : 3528حَدَّثَنَا يَزِيدُ بْنُ خَالِدِ بْنِ عَبْدِ اللَّهِ بْنِ مَوْهَبٍ الْهَمْدَانِيُّ أَخْبَرَنَا الْمُفَضَّلُ يَعْنِي ابْنَ فَضَالَةَ عَنْ عَيَّاشِ بْنِ عَبَّاسٍ الْقِتْبَانِيِّ عَنْ أَبِي الْحُصَيْنِ يَعْنِي الْهَيْثَمَ بْنَ شَفِيٍّ قَالَخَرَجْتُ أَنَا وَصَاحِبٌ لِي يُكْنَى أَبَا عَامِرٍ رَجُلٌ مِنْ الْمَعَافِرِ لِنُصَلِّيَ بِإِيلْيَاءَ وَكَانَ قَاصُّهُمْ رَجُلٌ مِنْ الْأَزْدِ يُقَالُ لَهُ أَبُو رَيْحَانَةَ مِنْ الصَّحَابَةِ قَالَ أَبُو الْحُصَيْنِ فَسَبَقَنِي صَاحِبِي إِلَى الْمَسْجِدِ ثُمَّ رَدِفْتُهُ فَجَلَسْتُ إِلَى جَنْبِهِ فَسَأَلَنِي هَلْ أَدْرَكْتَ قَصَصَ أَبِي رَيْحَانَةَ قُلْتُ لَا قَالَ سَمِعْتُهُيَقُولُ نَهَى رَسُولُ اللَّهِ صَلَّى اللَّهُ عَلَيْهِ وَسَلَّمَ عَنْ عَشْرٍ عَنْ الْوَشْرِ وَالْوَشْمِ وَالنَّتْفِ وَعَنْ مُكَامَعَةِ الرَّجُلِ الرَّجُلَ بِغَيْرِ شِعَارٍ وَعَنْ مُكَامَعَةِ الْمَرْأَةِ الْمَرْأَةَ بِغَيْرِ شِعَارٍ وَأَنْ يَجْعَلَ الرَّجُلُ فِي أَسْفَلِ ثِيَابِهِ حَرِيرًا مِثْلَ الْأَعَاجِمِ أَوْ يَجْعَلَ عَلَى مَنْكِبَيْهِ حَرِيرًا مِثْلَ الْأَعَاجِمِ وَعَنْ النُّهْبَى وَرُكُوبِ النُّمُورِ وَلُبُوسِ الْخَاتَمِ إِلَّا لِذِي سُلْطَانٍقَالَ أَبُو دَاوُد الَّذِي تَفَرَّدَ بِهِ مِنْ هَذَا الْحَدِيثِ ذِكْرُ الْخَاتَمِ
אמר לנו ש[יזיד בן ח'אלד בן עבדאללה בן מוהאב אל חמדאני] אמר, אמר לי [אל מופאדהאל] - כלומר אבן פדאללה - מ[איאסי בן עבאס אל קיטבאני] מ[אבו אל חושיין] - כלומר אל חיצאם בן סיאפי הוא אמר, "אני וחבר שלי בשם [אבו אמיר], אדם מאל מעפיר, יצאנו להתפלל באיליה. להם (התושבים המקומיים) היה כיועץ אדם מאל עזדי, הוא נקרא בדרך כלל אבו ראיחאנה, ידידו של הנביא." אבו אל חושיין אמר, "חברי הקדים אותי בבואי למסגד, ואז עקבתי אחריו מאחור וישבתי לצידו. אחר כך הוא שאל אותי, "האם שמעת את הסיפור [של אבו ראיחנה]?" עניתי, "לא." הוא אמר, "שמעתי אותו אומר, 'שליח אללה, صلى الله عليه وسلم אסר עשרה דברים: שיוף שיניים, קעקוע, מריטת גבות, גבר ישן עם גבר אחר תחת שמיכה אחת ללא בד מפריד ביניהם, אישה ישנה עם אישה אחרת תחת שמיכה אחת ללא בד מפריד ביניהם, גבר מוסיף משי לתחתית בגדו כמו העג'אם (לא ערבים), או הפיכת הבגד שעל כתפיו למשי כמו העג'אם. הוא גם אסר לגזול רכושם של אנשים אחרים, לענוד עורות נמר ולענוד טבעות מלבד השליט." אבו דאוד אמר "מה שהופך את החדית' הזה לייחודי ושונה מחדית'ים אחרים הוא אזכור הביטוי; 'ולענוד טבעות'."