Hadits Perwakilan
Barangsiapa berwudhu dengan sempurna, lalu shalat dua raka’at dengan khusyu’, berhak mendapatkan surga
האימאם תרמיד׳י : 371حَدَّثَنَا قُتَيْبَةُ حَدَّثَنَا أَبُو عَوَانَةَ عَنْ عُثْمَانَ بْنِ الْمُغِيرَةِ عَنْ عَلِيِّ بْنِ رَبِيعَةَ عَنْ أَسْمَاءَ بْنِ الْحَكَمِ الْفَزَارِيِّ قَال سَمِعْتُ عَلِيًّا يَقُولُإِنِّي كُنْتُ رَجُلًا إِذَا سَمِعْتُ مِنْ رَسُولِ اللَّهِ صَلَّى اللَّهُ عَلَيْهِ وَسَلَّمَ حَدِيثًا نَفَعَنِي اللَّهُ مِنْهُ بِمَا شَاءَ أَنْ يَنْفَعَنِي بِهِ وَإِذَا حَدَّثَنِي رَجُلٌ مِنْ أَصْحَابِهِ اسْتَحْلَفْتُهُ فَإِذَا حَلَفَ لِي صَدَّقْتُهُ وَإِنَّهُ حَدَّثَنِي أَبُو بَكْرٍ وَصَدَقَ أَبُو بَكْرٍ قَالَ سَمِعْتُ رَسُولَ اللَّهِ صَلَّى اللَّهُ عَلَيْهِ وَسَلَّمَ يَقُولُ مَا مِنْ رَجُلٍ يُذْنِبُ ذَنْبًا ثُمَّ يَقُومُ فَيَتَطَهَّرُ ثُمَّ يُصَلِّي ثُمَّ يَسْتَغْفِرُ اللَّهَ إِلَّا غَفَرَ اللَّهُ لَهُ ثُمَّ قَرَأَ هَذِهِ الْآيَةَ{ وَالَّذِينَ إِذَا فَعَلُوا فَاحِشَةً أَوْ ظَلَمُوا أَنْفُسَهُمْ ذَكَرُوا اللَّهَ فَاسْتَغْفَرُوا لِذُنُوبِهِمْ }إِلَى آخِرِ الْآيَةِقَالَ وَفِي الْبَاب عَنْ ابْنِ مَسْعُودٍ وَأَبِي الدَّرْدَاءِ وَأَنَسٍ وَأَبِي أُمَامَةَ وَمُعَاذٍ وَوَاثِلَةَ وَأَبِي الْيَسَرِ وَاسْمُهُ كَعْبُ بْنُ عَمْرٍو قَالَ أَبُو عِيسَى حَدِيثُ عَلِيٍّ حَدِيثٌ حَسَنٌ لَا نَعْرِفُهُ إِلَّا مِنْ هَذَا الْوَجْهِ مِنْ حَدِيثِ عُثْمَانَ بْنِ الْمُغِيرَةِ وَرَوَى عَنْهُ شُعْبَةُ وَغَيْرُ وَاحِدٍ فَرَفَعُوهُ مِثْلَ حَدِيثِ أَبِي عَوَانَةَ وَرَوَاهُ سُفْيَانُ الثَّوْرِيُّ وَمِسْعَرٌ فَأَوْقَفَاهُ وَلَمْ يَرْفَعَاهُ إِلَى النَّبِيِّ صَلَّى اللَّهُ عَلَيْهِ وَسَلَّمَ وَقَدْ رُوِيَ عَنْ مِسْعَرٍ هَذَا الْحَدِيثُ مَرْفُوعًا أَيْضًا وَلَا نَعْرِفُ لِأَسْمَاءَ بْنِ الْحَكَمِ حَدِيثًا مَرْفُوعًا إِلَّا هَذَا
אמר לנו [כותיבה] אמר; אמר לנו [אבו עוואנה] מ[עת'מאן בן אל-מור'ירה] מ[עלי בן רביעה] מ[אסמה בן אל-חקם אל-פזארי] הוא אמר; "שמעתי [עלי] אומר: 'אכן, אני אדם שאם אשמע את החדית' משליח אללה صلى الله عليه وسلم, אז איתו אלוהים ייתן לי הטבות ברצון אללה שנותן לי הטבות. ואם אחד מחבריו של שליח אללה אומר לי חדית', אז אני מבקש ממנו להישבע, אם הוא נשבע אז אני מאמין לו. [אבו בכר] - הוא היה אדם ישר - אמר לי פעם, הוא אמר; "שמעתי את שליח אללה (עליו השלום וברכת אללה) אומר: 'לא אדם חוטא, ואז עומד נקי ומתפלל, ואז מבקש סליחה מאללה אלא אם כן אללה יסלח לו בוודאות.' לאחר מכן קרא את הפסוק הזה: (וגם אלה אשר, כאשר הם מבצעים מעשים מתועבים או עוולים לעצמם, הם זוכרים את אללה, ואז מבקשים סליחה על חטאיהם) עד סוף הפסוק." הוא אמר; "בפרק זה יש גם סיפורים מאבן מסעוד, אבו דרדא, אנאס, אבו אוממה, מועדז וואטסילה. שמו של אבו אל יאסר הוא כעב בן עמרו." אמר אבו עיסא; "החדית' של עלי הוא בעל דרגה חסאנית, ואיננו מכירים אותו משורה זו מלבד החדית' של עות'מאן בן אל-מור'ירה. [סיועה] ואחרים סיפרו את החדית' הזה מ[עות'מאן בן אל-מור'ירה], ואז פירשו אותו כחדית' של אבו עוואנה. [סופיאן אטס צאורי] ו[מיסאר] גם סיפרו אותו, אך שניהם סיפרו אותו רק כמעוקף ולא קישרו אותו לנביא صلى الله عليه وسلم. וחדית' זה סופר גם ממיסאר במרפו, ומעולם לא ידענו שלאסמא בן אל-חכאם היה חדית' מרפו מלבד החדית' הזה."