האימאם אחמד (الامام احمد) - 26363 חדית'
חדית'
האימאם אחמד : 41
حَدَّثَنَا عَلِيُّ بْنُ عَيَّاشٍ حَدَّثَنَا الْوَلِيدُ بْنُ مُسْلِمٍ قَالَ أَخْبَرَنِي يَزِيدُ بْنُ سَعِيدِ بْنِ ذِي عَصْوَانَ الْعَنْسِيُّ عَنْ عَبْدِ الْمَلِكِ بْنِ عُمَيْرٍ اللَّخْمِيِّ عَنْ رَافِعٍ الطَّائِيِّ رَفِيقِ أَبِي بَكْرٍ فِي غَزْوَةِ السُّلَاسِلِ قَالَ وَسَأَلْتُهُ عَمَّا قِيلَ مِنْ بَيْعَتِهِمْ فَقَالَ وَهُوَ يُحَدِّثُهُ عَمَّا تَكَلَّمَتْ بِهِ الْأَنْصَارُ وَمَا كَلَّمَهُمْ بِهِ وَمَا كَلَّمَ بِهِ عُمَرُ بْنُ الْخَطَّابِ الْأَنْصَارَ وَمَا ذَكَّرَهُمْ بِهِ مِنْ إِمَامَتِي إِيَّاهُمْ بِأَمْرِ رَسُولِ اللَّهِ صَلَّى اللَّهُ عَلَيْهِ وَسَلَّمَ فِي مَرَضِهِ فَبَايَعُونِي لِذَلِكَ وَقَبِلْتُهَا مِنْهُمْ وَتَخَوَّفْتُ أَنْ تَكُونَ فِتْنَةٌ تَكُونُ بَعْدَهَا رِدَّةٌ
סיפר לנו מוחמד בן אחמד בן אבו ח'לף סיפר לנו עומר בן יונוס סיפר לנו עכרימה בן עמאר סיפר לנו אסחק בן אבו טלהח סיפר לנו אנאס בן מאליק שהנביא صَلَّى اللَّهُ عَلَيْهِ وَسَلَّمَ, בעבר בימי שישי עמד (דרש) כשגבו נשען על עץ שנתקע במסגד, ודרש (ל) העם. ואז הגיע אדם מרומא, הוא אמר: "האם תרצה שאכין לך מקום שתוכל לשבת עליו ולראות שאתה עומד?" אז האיש בנה עבורו במה עם שתי מדרגות, הוא ישב בקומה השלישית. כאשר הנביא (עליו השלום וברכת אללה) ישב על הדוכן, גזע העץ נאנק כמו אנקת שור, וגרם לכל המסגד לרעוד. הנביא (עליו השלום וברכת אללה) ירד מיד מהדוכן וניגש אליו, מחבק אותו בעוד העץ עדיין נאנח. כשהמשיך לחבק אותו, הוא השתתק. אחר כך אמר: "בחיי זה שבידיו נשמתי, אילולא הייתי מחבק אותו הוא היה נשאר כך עד יום התחייה, בגלל העצב על כך שננטש על ידי שליח אללה (עליו השלום וברכת אללה). ואז ציווה שליח אללה (עליו השלום וברכת אללה) לקבור אותו, וכך נעשה."
חדית'
האימאם אחמד : 42
حَدَّثَنَا عَلِيُّ بْنُ عَيَّاشٍ حَدَّثَنَا الْوَلِيدُ بْنُ مُسْلِمٍ حَدَّثَنِي وَحْشِيُّ بْنُ حَرْبٍ عَنْ أَبِيهِ عَنْ جَدِّهِ وَحْشِيِّ بْنِ حَرْبٍ أَنَّ أَبَا بَكْرٍ رَضِيَ اللَّهُ عَنْهُ عَقَدَ لِخَالِدِ بْنِ الْوَلِيدِ عَلَى قِتَالِ أَهْلِ الرِّدَّةِ وَقَالَ إِنِّي سَمِعْتُ رَسُولَ اللَّهِ صَلَّى اللَّهُ عَلَيْهِ وَسَلَّمَ يَقُولُ نِعْمَ عَبْدُ اللَّهِ وَأَخُو الْعَشِيرَةِ خَالِدُ بْنُ الْوَلِيدِ وَسَيْفٌ مِنْ سُيُوفِ اللَّهِ سَلَّهُ اللَّهُ عَزَّ وَجَلَّ عَلَى الْكُفَّارِ وَالْمُنَافِقِينَ
אמר לנו [עבדאללה בן עומר בן עבאן] אמר לנו [עבדול רחמן בן מוחמד אל-מוהאריבי] מ[עבדול וחיד בן איימן אל-מכי] מ[אביו] הוא אמר: אמרתי לג'אביר בן עבדאללה רדליאללה-אנו: הוא אמר; ספר לי חדית' מהנביא صلى الله عليه وسلم ששמעת ממנו ושאני יכול לספר ממך. ג'אביר אמר: קודם לכן, היינו עם רסולאללה صلى الله عليه وسلم במהלך מלחמת ח'נדאק וחפרנו תעלות. במשך שלושה ימים לא אכלנו ולא הצלחנו להשיג אוכל. ואז בתעלה מצאתי פיסת אדמה קשה, אז הלכתי לרסולאללה صلى الله عليه وسلم. אמרתי: "הו רסולאללה صلى الله عليه وسلم, האדמה הקשה הזו מנעה את חפירת התעלה הזו, למרות ששפכנו עליה מים." אז עמד הנביא صلى الله عليه وسلم כשבטנו קשורה באבן, אחר כך לקח מעדר וקרא את ביסמילה שלוש פעמים. הוא הכה אותה והפך אותה לאבק רך. כשראיתי את מצבו של רסולאללה صلى الله عليه وسلم כך, אמרתי לו: "הו שליח אללה, תן לי ללכת הביתה לרגע, ואז הוא הרשה לי (ללכת הביתה לזמן מה). אחר כך הלכתי לאשתי ואמרתי: "המצב באמת חמור." ואמרתי לאשתי: "הייתי עד למצבו של הנביא صلى الله عليه وسلم שגרם לי לאבד את יכולתי לעצור את עצמי. יש לך משהו לאכול?" הוא ענה: "יש רק שא אחת של קמח גס ועז." ג'אבר אמר: "ואז טחנו את הקמח הגס כך שיהיה מתאים ללעיסה, שחטנו את העז, הסרת עורה ושמנו בסיר. המשכתי ללוש את הקמח, ואז חזרתי לשליח אללה صلى الله عليه وسلم ושתקתי לכמה רגעים. אחר כך ביקשתי שוב רשות לחזור הביתה בפעם השנייה. הוא הרשה לי, אז כשפגשתי את אשתי התברר שבצק החיטה מוכן, אז הוריתי לאשתי להכין לחם, והנחתי את הסיר על אבן הבישול. עבד אל-רחמן אמר; מה שאני מתכוון זה על הכיריים/מטבח. ואז ג'אבר אמר; ואז פגשתי את הנביא صلى الله عليه وسلم." הוא שאל: "כמה אוכל יש?" עניתי; "רק סא' אחד של חיטה וגדי." ואז השליח אמר: "זהו, חזור למשפחתך ותגיד להם לא להרים את הסיר מהמטבח ולא להרים את הלחם מהתנור עד שאבוא." ואז אמר לחבריו: "בואו נלך לביתו של ג'אבר." ג'אבר אמר: "אני מתבייש, בושה רצינית מאוד, שאיש אינו יודע מלבד אללה." - (כי הנביא הזמין את חבריו, למרות שכמות האוכל לא הייתה כה גדולה) --- אמרתי לאשתי: "וואו,,, העניין נהיה רציני,,, שליח אללה הגיע עם כל חבריו." אשתי אמרה: "האם השליח שאל אותך קודם כמה אוכל יש לנו?" " ואז אמרתי לו: "אתה צודק." הנביא صلى الله عليه وسلم בא ונכנס, ואז אמר לחבריו, "היזהרו, אל תצטופפו!" ואז ברך רסולאללה صلى الله عليه وسلم את הלחם הצלוי ואת הסיר. ג'אבר אמר: "ואז לקחנו את הלחם מהגריל ואת הבשר מהסיר, אחר כך ערבבנו אותו והגשנו להם בכפית." "אז אמר הנביא صلى الله عليه وسلم: "שיבו שבעה או שמונה אנשים יחד בצלחת אחת." לאחר שאכלו, פתחנו את מכסה הגריל ואת הסיר וגילינו ששניהם עדיין מלאים כבעבר. ומצב זה נמשך עד שכל המוסלמים היו שבעים ונשאר רק מעט אוכל. ואז אמר לנו שליח الله عليه وسلم: "אכן, כולם שבעים, עכשיו אכלו, אתם ומשפחותיכם!" אז באותו יום אכלנו עם הלחם והבשר האלה פעמים רבות. ג'אבר אמר: "נאמר לי שמספר החברים שאכלו בביתו של ג'אבר היה כשמונה מאות או שלוש מאות איש." איימן אמר: איני יודע איזה מבין המספרים האלה נכון.
חדית'
האימאם אחמד : 43
حَدَّثَنَا عَبْدُ الرَّحْمَنِ بْنُ مَهْدِيٍّ حَدَّثَنَا مُعَاوِيَةُ يَعْنِي ابْنَ صَالِحٍ عَنْ سُلَيْمِ بْنِ عَامِرٍ الْكَلَاعِيِّ عَنْ أَوْسَطَ بْنِ عَمْرٍو قَالَ قَدِمْتُ الْمَدِينَةَ بَعْدَ وَفَاةِ رَسُولِ اللَّهِ صَلَّى اللَّهُ عَلَيْهِ وَسَلَّمَ بِسَنَةٍ فَأَلْفَيْتُ أَبَا بَكْرٍ يَخْطُبُ النَّاسَ فَقَالَ قَامَ فِينَا رَسُولُ اللَّهِ صَلَّى اللَّهُ عَلَيْهِ وَسَلَّمَ عَامَ الْأَوَّلِ فَخَنَقَتْهُ الْعَبْرَةُ ثَلَاثَ مِرَارٍ ثُمَّ قَالَ يَا أَيُّهَا النَّاسُ سَلُوا اللَّهَ الْمُعَافَاةَ فَإِنَّهُ لَمْ يُؤْتَ أَحَدٌ مِثْلَ يَقِينٍ بَعْدَ مُعَافَاةٍ وَلَا أَشَدَّ مِنْ رِيبَةٍ بَعْدَ كُفْرٍ وَعَلَيْكُمْ بِالصِّدْقِ فَإِنَّهُ يَهْدِي إِلَى الْبِرِّ وَهُمَا فِي الْجَنَّةِ وَإِيَّاكُمْ وَالْكَذِبَ فَإِنَّهُ يَهْدِي إِلَى الْفُجُورِ وَهُمَا فِي النَّارِ
אמר לנו [זכריה בן אדי] אמר לנו [עוביידאללה אבן עמר] מ[עבדול מאליק בן אומר] מ[עבדול רחמן בן אבו ליילה] מ[אנאס בן מאליק] הוא אמר; אבו טלהה ציווה על אום סולעים להכין לנביא صلى الله عليه وسلم אוכל בשבילו לאכול. הוא אמר; ואז אבו טלהה שלח אותי לנביא صلى الله عليه وسلم. פגשתי אותו, ואז אמרתי; אבו טלהה שלח אותי למלך, אז הוא אמר; "הו מוסלמים, בואו נלך." והוא הלך, אז הלכו החברים. המספר אמר; ואז האוכל הובא ואז שליח אללה صلى الله عليه وسلم הניח את ידיו עליו והתפלל לברכת האוכל ואמר; "תנו את זה לעשרה אנשים." אמר המספר; ואז האוכל ניתן להם. ואז הוא אמר: "אכלו בשם אללה סובהאנה ותלה". אחר כך אכלו עד שהיו שבעים, ואז קמו כדי שיוכל לעשות זאת לשמונים איש. המספר אמר: רסולאללה صلى الله عليه وسلم אכל עם בעל הבית ועדיין נותרה קערה גדולה.
חדית'
האימאם אחמד : 44
حَدَّثَنَا مُحَمَّدُ بْنُ مُيَسَّرٍ أَبُو سَعْدٍ الصَّاغَانِيُّ الْمَكْفُوفُ حَدَّثَنَا هِشَامُ بْنُ عُرْوَةَ عَنْ أَبِيهِ عَنْ عَائِشَةَ رَضِيَ اللَّهُ عَنْهَا قَالَتْ إِنَّ أَبَا بَكْرٍ رَضِيَ اللَّهُ عَنْهُ لَمَّا حَضَرَتْهُ الْوَفَاةُ قَالَ أَيُّ يَوْمٍ هَذَا قَالُوا يَوْمُ الِاثْنَيْنِ قَالَ فَإِنْ مِتُّ مِنْ لَيْلَتِي فَلَا تَنْتَظِرُوا بِي الْغَدَ فَإِنَّ أَحَبَّ الْأَيَّامِ وَاللَّيَالِي إِلَيَّ أَقْرَبُهَا مِنْ رَسُولِ اللَّهِ صَلَّى اللَّهُ عَلَيْهِ وَسَلَّمَ
סיפר לנו [מוסלם בן אברהים] סיפר לנו [אבאן אל-את'ר] סיפר לנו [קטדה] מ[סיאהר בן האוסיב] מ[אבו עובייד] שהוא בישל סיר לנביא صلى الله عليه وسلم. אחר כך הוא אמר לו: "תן לי את הסאמפל" והמועדף עליו היה בשר הסאמפל. הוא גם נתן לנביא صلى الله عليه وسلم חלק מהאולנה (סאמפל). אחר כך הוא אמר: "אנא תן לי את בשר האולנה" אז הוא נתן לו את בשר האולנה. " אחר כך הוא אמר שוב: "תן לי את בשר האולנה", אז אמרתי; "הו נביא אללה סובהאנהו ותעלה (אכן) כמה עצמות אולנה יש לעז?" הוא ענה: "בשם זה שבידו, אם אתה שותק, אתה בוודאי תוכל לספק את בשר האולנה כפי שאני מבקש."
חדית'
האימאם אחמד : 45
حَدَّثَنَا وَكِيعٌ عَنْ سُفْيَانَ حَدَّثَنَا عَمْرُو بْنُ مُرَّةَ عَنْ أَبِي عُبَيْدَةَ قَالَ قَامَ أَبُو بَكْرٍ رَضِيَ اللَّهُ عَنْهُ بَعْدَ وَفَاةِ رَسُولِ اللَّهِ صَلَّى اللَّهُ عَلَيْهِ وَسَلَّمَ بِعَامٍ فَقَالَ قَامَ رَسُولُ اللَّهِ صَلَّى اللَّهُ عَلَيْهِ وَسَلَّمَ مَقَامِي عَامَ الْأَوَّلِ فَقَالَ سَلُوا اللَّهَ الْعَافِيَةَ فَإِنَّهُ لَمْ يُعْطَ عَبْدٌ شَيْئًا أَفْضَلَ مِنْ الْعَافِيَةِ وَعَلَيْكُمْ بِالصِّدْقِ وَالْبِرِّ فَإِنَّهُمَا فِي الْجَنَّةِ وَإِيَّاكُمْ وَالْكَذِبَ وَالْفُجُورَ فَإِنَّهُمَا فِي النَّارِ
אמר לנו [אבו אל נועמאן] אמר לנו [אבו עוואנה] מ[אל אסוואד] מ[נוביח אל אנאזי] מ[ג'אבר בן עבדאללה] רדליאללה ענהו אמר: הנביא صلى الله عليه وسلم יצא להילחם בפוליתאיסטים. אבי (עבדאללה) אמר: "אל תצא למלחמה, הו ג'אבר, אתה מספיק כתושב מדינה שתפקידו לנטר מידע על מצב החיילים המוסלמים. אז אתה באמת יודע מה גורלנו. למען אללה סובהאנהו ותעאלה, אלמלא השארתי את בנותיי מאחור אחריי, הייתי שמח מאוד אם היית נהרגת מולי (נהרגת כקדושה בשדה הקרב). ג'אבר אמר: כשהייתי עם האנשים שתפקידם היה לנטר את המצב ואת חזרת החיילים, לפתע דודתי הגיעה עם גופות אבי ודודי כדי שיוכל לקבור את שניהם בבית הקברות המשפחתי שלנו. ואז הוא פגש מישהו שצעק, "אכן, הנביא صلى الله عليه وسلم ציווה עליך להחזיר את האנשים שמתו למקום בו נהרגו, ואתה תקבור אותם במקום בו נהרגו." "לכן החזרנו מיד את גופות אבי ודודי למקום בו נהרג. קברנו אותם בדיוק במקום בו נטבחו. ואז יום אחד, כשהייתי (ג'אבר) בתקופת הח'ליפות של מועאויה בן אבו סופיאן רדליאללה אנונהו, לפתע הגיע אליי שליח. הוא אמר: "הו ג'אבר בן עבדאללה, אכן בוני מועאויה רדליאללה אנונהו, בעת פירוק בית הקברות, מצאו את (גופת) אביכם עד לגופתו גלויה. חלק מהבונים עזבו אז הייתה לי הזדמנות לראות את גופת אבי. אה... אה... מצאתי את גופת אבי עדיין בדיוק כפי שקברתי אותו, ללא שינוי מלבד הסימנים של האדם שנהרג. המספר (ג'אבר) אמר; אז כיסיתי את זה. אני עדיין זוכר שאבי השאיר חוב בצורת תמרים, כמה אנשים שהלוו לו אילצו אותי (מיד) לשלם אותו. ואז פגשתי את רסולאללה صلى الله عليه وسلم. והבעתי את כל דאגותיי; "הו רסולאללה שאללהו עליחו ויסלם, למעשה אבי מת במלחמה, ואכן הוא הותיר אחריו חוב בצורת תמרים, ואכן בעלי החובות אילצו אותי (מיד) לשלם את החובות הללו. אשמח מאוד אם המלך יהיה מוכן לעזור לו, מי יודע, אולי הוא יהיה מוכן לדחות (את החשבון) לעונת הקציר הבאה. הוא אמר: "אוקיי, אתן לך אותו, אם ירצה השם, סובהאנהו ותעלה, זמן קצר לאחר אחר הצהריים הזה." המספר (ג'אביר) אמר; "ואז הוא הגיע עם חבריו הנאמנים". "המספר (ג'אבר) אמר; הם חיכו במקלט ורסולאללה שלו אללה וסלאם בירך אותנו וביקש רשות, לאחר מכן נכנס לביתנו. המספר (ג'אבר) אמר; "אמרתי לאשתי שרסולאללה שלו אללה וסלאם יבקר אותי היום אחרי הצהריים, אז אל תראה את עצמך, אל תעליב את רסולאללה שלו אללה וסלאם בשום דבר (שום דבר) וגם אל תדבר איתו." לאחר מכן פרשתי מיטה ודאגתי לכרית, ואז הוא הניח את ראשו והלך לישון. לאחר מכן ציוויתי למשרתי; "שחט את העז הזו, זהו גדי צייתן, יש לו הרבה בשר והוא זריז. אנא הכין אותו לפני שרסולאללה שלו אללה וסלאם יתעורר, ואם יתעורר הוא בוודאי יבקש מים לטהר, בעוד שאני מודאג אם יתעורר ויסיים לטהר בזמן שבשר העז עדיין לא זמין מולו." "כאשר התעורר משנתו, אמר: "הו ג'אבר, תן לי מים לטהר", עניתי; "כן, בסדר." אז לפני שסיים את הרחצה, הנחתי בשר עיזים (מבושל) לפניו. המספר (ג'אבר) אמר: "הוא הסתכל עליי ואז אמר; נראה שאתה כבר יודע את הבשר האהוב עלינו, קרא לאבו בכר רדליאללהואנהו." לאחר מכן האוכל הובא והוגש. הפראווי (ג'אבר) אמר; ואז הוא אמר: אמור את שם אללה סובהאנהו ותעאלה (ביסמילה) ואכל." אז הם אכלו עד שהיו שבעים ונשאר הרבה בשר (מהצלחת). הפראווי (ג'אבר) אמר: "בחיי אללה סובהאנהו ותעאלה, אמן, אנשי הקהילה חשבו לעצמם שהם אוהבים את הנביא صلى الله عليه وسلم יותר מעיניהם שהיו קרובות מאוד אליהם, כי הם חששו מאוד שיפגעו בו." אז הוא קם וכך גם חבריו, ואז הם יצאו לידו, והוא אמר "תנו לי להשאיר את חירותי (ענייני) למלאכים." המספר (ג'אביר) אמר; ואז ליוויתי אותם בחזרה ללוח ליד הדלת, ואז אשתי הראתה את עצמה מעט שהייתה מכוסה קודם לכן בצעיף ואמרה; "הו רסולאללה עלי חסד, התפלל עבורי ועבור בעלי." הוא ענה; "מי ייתן ואללה סובהאנהו ותעלה יתן את ברכותיו עליך ועל בעלך." ואז הוא אמר: "אנא קרא לי פלוני (לאדם בחוב שדוחק בי לשלם אותו מיד)." ואז הוא אמר: "דחה עבור ג'אביר רדליאללה אנונה חלק מהחוב שאתה חייב לאביו עד לעונת הקציר הבאה." הוא אמר: "אני לא יכול לעשות זאת, הו שליח אללה!" הוא אמר: "או שתצמצם אותו", הוא אמר: "רכוש זה שייך ליתומים, הו שליח אללה." ג'אביר אמר: "אני שליח אללה." אז אמר השליח: "שקלו עבורו תמרי אג'ווה (סוג של תמר שגדל בעליה מדינה) כי לאללה סובהאנהו ותעאללה בוודאי יהיה מספיק עבורו". ואז הרים רסולאללה صلى الله عليه وسلم את ראשו למעלה והתברר שהשמש שקעה ולכן אמר: "הבה נתפלל, הו אבו בכר רדליאללהוו'הוא'". אמר ג'אבר רדליאללהוו'הוא: "כולם הלכו למסגד". ואז אמרתי לחייב: "קרב את כליך". לאחר מכן שקלתי עבורו את תמרי האג'ווה. אז אללה סובהאנהו ותעאללה סיפק לנו מספיק ועדיין השאיר לנו כמה תמרים. ג'אבר רדליאללהו'הוא אמר: "אז מיהרתי לפגוש את רסולאללה שלו 'עליהו' וסלאם במסגד הזה, כאילו הייתי אדם בזוי, ואז מצאתי שרסולאללה שלו 'עליהו' וסלאם סיים להתפלל, ואז אמרתי לרסולאללה שלו 'עליהו' וסלאם: אכן, מדדתי את התאריכים ואללה סובהאנהו ותעלה מספיק, ונשאר לנו כל כך הרבה וכך." ואז שאל רסולאללה שלו 'עליהו' וסלאם: "היכן עומר בן ח'תאב רדליאללהו'הוא?" אמר המספר (ג'אבר); עומר רץ בריצה, אז הוא ציווה עליו, "אנא שאל את ג'אבר בן עבדאללה רדליאללהו'הוא על האדם שחייב (לאביו) וגם על התאריכים שלו." ענה עומר; "אני לא צריך לשאול אותו ואני בטוח שאללה סובהאנהו ותעאללה בוודאי יספק לו את מה שצריך, כלומר, כאשר אמרת לו שאללה סובהאנהו ותעאללה יספק לו את מה שצריך." לאחר מכן השאלה חזרה על עצמה בפניו, ולכן עומר רדליאללה אנונה חזר על התשובה שלוש פעמים, וכל אחת מהן אמרה במילים: "אני לא צריך לשאול אותו." שליח אללה صلى الله عليه وسلم לא חזר על שאלתו לאחר הפעם השלישית, ולכן שאל: "מה מצבו של האדם שחייב לך וגם את התאריכים שלך?" אמר המספר; אז עניתי; שאללה סובהאנהו ותעאללה סיפק לו את מה שצריך והשאיר מספר כזה וכזה של תאריכים. לאחר מכן חזרתי לאשתי ואמרתי: "האם לא אסרתי עליך לדבר עם שליח אללה صلى الله عليه وسلم בביתי?" היא ענתה; האם את חושבת שאללה סובהאנהו ותעאלה הביא את שליחו לביתי, ואז עזב בלי שביקשתי ממנו שיתפלל לשגשוג עבורי ועבור בעלי??
חדית'
האימאם אחמד : 46
حَدَّثَنَا عَبْدُ الرَّحْمَنِ بْنُ مَهْدِيٍّ حَدَّثَنَا شُعْبَةُ عَنْ عُثْمَانَ بْنِ الْمُغِيرَةِ قَالَ سَمِعْتُ عَلِيَّ بْنَ رَبِيعَةَ مِنْ بَنِي أَسَدٍ يُحَدِّثُ عَنْ أَسْمَاءَ أَوْ ابْنِ أَسْمَاءَ مِنْ بَنِي فَزَارَةَ قَالَ قَالَ عَلِيٌّ رَضِيَ اللَّهُ عَنْهُ كُنْتُ إِذَا سَمِعْتُ مِنْ رَسُولِ اللَّهِ صَلَّى اللَّهُ عَلَيْهِ وَسَلَّمَ شَيْئًا نَفَعَنِي اللَّهُ بِمَا شَاءَ أَنْ يَنْفَعَنِي مِنْهُ وَحَدَّثَنِي أَبُو بَكْرٍ وَصَدَقَ أَبُو بَكْرٍ قَالَ قَالَ رَسُولُ اللَّهِ صَلَّى اللَّهُ عَلَيْهِ وَسَلَّمَ مَا مِنْ مُسْلِمٍ يُذْنِبُ ذَنْبًا ثُمَّ يَتَوَضَّأُ فَيُصَلِّي رَكْعَتَيْنِ ثُمَّ يَسْتَغْفِرُ اللَّهَ تَعَالَى لِذَلِكَ الذَّنْبِ إِلَّا غَفَرَ لَهُ وَقَرَأَ هَاتَيْنِ الْآيَتَيْنِ { وَمَنْ يَعْمَلْ سُوءًا أَوْ يَظْلِمْ نَفْسَهُ ثُمَّ يَسْتَغْفِرْ اللَّهَ يَجِدْ اللَّهَ غَفُورًا رَحِيمًا } { وَالَّذِينَ إِذَا فَعَلُوا فَاحِشَةً أَوْ ظَلَمُوا أَنْفُسَهُمْ } الْآيَةَ حَدَّثَنَا مُحَمَّدُ بْنُ جَعْفَرٍ حَدَّثَنَا شُعْبَةُ قَالَ سَمِعْتُ عُثْمَانَ مِنْ آلِ أَبِي عُقَيْلٍ الثَّقَفِيِّ إِلَّا أَنَّهُ قَالَ قَالَ شُعْبَةُ وَقَرَأَ إِحْدَى هَاتَيْنِ الْآيَتَيْنِ { مَنْ يَعْمَلْ سُوءًا يُجْزَ بِهِ } { وَالَّذِينَ إِذَا فَعَلُوا فَاحِشَةً }
אמר לנו [אסחאק בן אברהים] אמר לנו [יזיד בן אבו חכים] אמר לי [אל חכם בן עבאן] מ[עיכרימה] מ[אבן עבאס] רדליאללה אנונהו אמר: "אכן, אללה סובהאנהו ותעלה נתן עליונות לנביא מוחמד صلى الله عليه وسلم על נביאים אחרים ועל יושבי השמיים." ואז שאלו: "הו אבן עבאס, איזו עליונות ניתנה לו על יושבי השמיים?" ענה אבן עבאס; "אכן, אללה סובהאנהו ותעלה אמר ליושבי השמיים: מאבן עבאס אמר: ואמן יאקול מינהום אינני אילאהון מין דוניהי פאדזלייקה נג'זיחי ג'האנאמא קדזלייקה נג'זי אזה-ז'אלימין וכל מי שביניהם יאמר, אמן אני אל אחר מאללה סובהאנהו ותעלה, אז נגמול לו ג'הנם, וכך ננקום לעושי הרשע." (שאלה אל ענביה` /21:29) ואללה סובהאנהו ותעלה על חטאיכם בעבר ובעתיד, וישלים את ברכותיו עליכם וידריך אתכם לדרך הישר אמר: 'לא שלחנו שליח, אלא בשפת עמו, כדי שיוכל להסבירם בבירור.' (שאלה אברהם /14:4) ואללה סובהאנהו ותעלה אמר לנביא מוחמד صلى الله عليه وسلم וַסַלְמָא, `וְלֹא שָׁלַחְנוּ אֶתְךָ אֶלָּהָן לְכָל הָאֲנָשִׁים כְּנוֹשֵׂא בְּשׁוּרָה וְכֶם מְזַהֵר.` (שאלה אסְבָא ל"ד:28), לאחר מכן נשלח אל הג'ינים ואל בני האדם.
חדית'
האימאם אחמד : 47
حَدَّثَنَا بَهْزُ بْنُ أَسَدٍ حَدَّثَنَا سَلِيمُ بْنُ حَيَّانَ قَالَ سَمِعْتُ قَتَادَةَ يُحَدِّثُ عَنْ حُمَيْدِ بْنِ عَبْدِ الرَّحْمَنِ أَنَّ عُمَرَ قَالَ إِنَّ أَبَا بَكْرٍ رَضِيَ اللَّهُ عَنْهُ خَطَبَنَا فَقَالَ إِنَّ رَسُولَ اللَّهِ صَلَّى اللَّهُ عَلَيْهِ وَسَلَّمَ قَامَ فِينَا عَامَ أَوَّلَ فَقَالَ أَلَا إِنَّهُ لَمْ يُقْسَمْ بَيْنَ النَّاسِ شَيْءٌ أَفْضَلُ مِنْ الْمُعَافَاةِ بَعْدَ الْيَقِينِ أَلَا إِنَّ الصِّدْقَ وَالْبِرَّ فِي الْجَنَّةِ أَلَا إِنَّ الْكَذِبَ وَالْفُجُورَ فِي النَّارِ
אמר לנו [עוביידאללה בן עבד אל-מג'יד] אמר לנו [זמעה] מ[סלמה] מ[עיכרמה] מ[אבן עבאס] רדליאללה-אנוהוא אמר: אנשים מחבריו של הנביא صلى الله عليه وسلم ישבו וחיכו לו. לאחר מכן יצא וכשהיה קרוב אליהם שמע אותם מזכירים את שמו صلى الله عليه وسلم. לאחר מכן הקשיב בתשומת לב לשיחתם, ואז אחד מהם אמר: "זה באמת מדהים שאללה סובהאנהו ותעלה הפך חלק מברואיו לחבריו הקרובים, ואברהים היה חבר קרוב של אללה סובהאנהו ותעלה. אחרים אמרו; וזה מדהים יותר מהפסוק, וְכַלְּמָה אֱלֹהוּ מוֹסֵא תַּכְלִימָאָה. ואללה דיבר אל הנביא מוסא ישירות (שאלה א-ניסאא'/4:164), בעוד שאחרים אמרו; בעוד שאֵשׁא הוא דבר אללה סובהאנהו ותעלה ורוחו, אחרים אמרו גם; בעוד שאדם טוהר על ידי אללה סובהאנהו ותעלה. לאחר מכן יצא לקראתם ואמר ברכות, ואז אמר: "הקשבתי לשיחתכם והתפלאתי שאברהים היה חבר קרוב של אללה סובהאנהו ותעלה, ואכן כך היה, מוסא הוא זה שדיבר אליו ישירות והוא אכן כך היה, ואֵשׁא הוא רוחו ודברו ואכן כך היה, ואדם אללה סובהאנהו ותעלה בחר בו ואכן כך היה, דעו שאני חביבאללה (האיש האהוב) אללה) ושם" אין גאווה, אני נושא דגל ההלל ביום התחייה אשר הביא את אדם ואת הנביאים אחריו ואין גאווה, והייתי הראשון שנתן והתערב ביום הדין ולא הייתה גאווה, והייתי הראשון שהזיז את חבל שער השמיים ולא הייתה גאווה, אז אללה סובהאנהו ותעלה פתח את הדלת והכניס אותי, נכנסתי עם עניי המוסלמים ולא הייתה גאווה, והייתי האציל ביותר מבין האנשים הקודמים ואלה הבאים אחר כך הם עם אללה סובהאנהו ותעלה ואין להם גאווה."
חדית'
האימאם אחמד : 48
حَدَّثَنَا مُحَمَّدُ بْنُ جَعْفَرٍ حَدَّثَنَا شُعْبَةُ قَالَ سَمِعْتُ أَبَا إِسْحَاقَ يَقُولُ سَمِعْتُ الْبَرَاءَ قَالَ لَمَّا أَقْبَلَ رَسُولُ اللَّهِ صَلَّى اللَّهُ عَلَيْهِ وَسَلَّمَ مِنْ مَكَّةَ إِلَى الْمَدِينَةِ عَطِشَ رَسُولُ اللَّهِ صَلَّى اللَّهُ عَلَيْهِ وَسَلَّمَ فَمَرُّوا بِرَاعِي غَنَمٍ قَالَ أَبُو بَكْرٍ الصِّدِّيقُ رَضِيَ اللَّهُ عَنْهُ فَأَخَذْتُ قَدَحًا فَحَلَبْتُ فِيهِ لِرَسُولِ اللَّهِ صَلَّى اللَّهُ عَلَيْهِ وَسَلَّمَ كُثْبَةً مِنْ لَبَنٍ فَأَتَيْتُهُ بِهِ فَشَرِبَ حَتَّى رَضِيتُ
אמר לנו [סעיד בן סולימאן] מ[מנסור בן אבי אל אסוואד] מ[לייטס] מ[אר רבי בן אנאס] מ[אנאס] רדליאללה אנונהו אמר; רסולאללה שאללה עליחי ויסלם אמר: "הייתי האדם הראשון שקם מהקבר ביום התחייה, הייתי מנהיגם כשהם באו, הייתי דוברם כשהם שתקו, הייתי האדם שביקש התערבות עבורם כשהם נתקעו (בשדה המחסיאר), הייתי האדם שמסר להם חדשות כשהם היו נואשים. התהילה ומפתחות היום ההוא בידיי, ואני בן אדם עליחיס את הברכות הנאצלות ביותר לצד אדוני, סביבי אלף משרתים, כאילו היו תכשיטים לבנים או פנינים מפוזרות."
חדית'
האימאם אחמד : 49
حَدَّثَنَا بَهْزٌ حَدَّثَنَا شُعْبَةُ حَدَّثَنَا يَعْلَى بْنُ عَطَاءٍ قَالَ سَمِعْتُ عَمْرَو بْنَ عَاصِمٍ يَقُولُ سَمِعْتُ أَبَا هُرَيْرَةَ يَقُولُ قَالَ أَبُو بَكْرٍ رَضِيَ اللَّهُ عَنْهُ يَا رَسُولَ اللَّهِ عَلِّمْنِي شَيْئًا أَقُولُهُ إِذَا أَصْبَحْتُ وَإِذَا أَمْسَيْتُ وَإِذَا أَخَذْتُ مَضْجَعِي قَالَ قُلْ اللَّهُمَّ فَاطِرَ السَّمَوَاتِ وَالْأَرْضِ عَالِمَ الْغَيْبِ وَالشَّهَادَةِ أَوْ قَالَ اللَّهُمَّ عَالِمَ الْغَيْبِ وَالشَّهَادَةِ فَاطِرَ السَّمَوَاتِ وَالْأَرْضِ رَبَّ كُلِّ شَيْءٍ وَمَلِيكَهُ أَشْهَدُ أَنْ لَا إِلَهَ إِلَّا أَنْتَ أَعُوذُ بِكَ مِنْ شَرِّ نَفْسِي وَشَرِّ الشَّيْطَانِ وَشِرْكِهِ حَدَّثَنَا عَفَّانُ حَدَّثَنَا شُعْبَةُ عَنْ يَعْلَى بْنِ عَطَاءٍ قَالَ سَمِعْتُ عَمْرَو بْنَ عَاصِمِ بْنِ عَبْدِ اللَّهِ فَذَكَرَ مَعْنَاهُ
אמר לנו [עבדאללה בן עבדול חכם אל-מישרי] אמר לנו [בכר בן מודלר] מ[ג'עפר בן רביעה] מ[סאלח אבן עטא בן ח'באב] עבד לשעבר מבני אל-דויל מ[עטא בן אבי רבאח] מ[ג'אבר בן עבדאללה] רדליאללה-אנוהיו כי הנביא صلى الله عليه وسلم אמר: "אני מנהיג השליחים, ואין יהירות, אני כיסוי הנביאים ואין יהירות, אני הראשון שיתערב והראשון שיתערב ואין יהירות".
חדית'
האימאם אחמד : 50
حَدَّثَنَا مُحَمَّدُ بْنُ جَعْفَرٍ حَدَّثَنَا شُعْبَةُ عَنْ إِسْمَاعِيلَ قَالَ سَمِعْتُ قَيْسَ بْنَ أَبِي حَازِمٍ يُحَدِّثُ عَنْ أَبِي بَكْرٍ الصِّدِّيقِ رَضِيَ اللَّهُ عَنْهُ أَنَّهُ خَطَبَ فَقَالَ يَا أَيُّهَا النَّاسُ إِنَّكُمْ تَقْرَءُونَ هَذِهِ الْآيَةَ وَتَضَعُونَهَا عَلَى غَيْرِ مَا وَضَعَهَا اللَّهُ { يَا أَيُّهَا الَّذِينَ آمَنُوا عَلَيْكُمْ أَنْفُسَكُمْ لَا يَضُرُّكُمْ مَنْ ضَلَّ إِذَا اهْتَدَيْتُمْ } سَمِعْتُ رَسُولَ اللَّهِ صَلَّى اللَّهُ عَلَيْهِ وَسَلَّمَ يَقُولُ إِنَّ النَّاسَ إِذَا رَأَوْا الْمُنْكَرَ بَيْنَهُمْ فَلَمْ يُنْكِرُوهُ يُوشِكُ أَنْ يَعُمَّهُمْ اللَّهُ بِعِقَابِهِ
נאמר לנו [מוחמד בן עאבאד] שאמר לנו [סופיאן אבן אויינה] מ[אבן ג'ודעאן] מ[אנס] שהנביא صلى الله عليه وسلم אמר: מג'אבר בן עבדאללה שהנביא صلى الله عليه وسلم אמר: הייתי הראשון שאחז בחבל שער השמיים והזזתי אותו. אנאס אמר: "זה היה כאילו ראיתי את ידו של רסולאללה صلى الله عليه وسلم מזיזה אותו", וסופיאן הזכיר (את הסיפור) גם כן, ואבו עבדאללה אחז בידו והזיז אותה, אמר המספר; ת'אבת שאל אותו: "האם אתה מחזיק את ידו של הנביא صلى الله عليه وسلم בידך?" הוא ענה; "הוא אפילו נתן לי את ידו לנשק."
חדית'
האימאם אחמד : 51
حَدَّثَنَا مُحَمَّدُ بْنُ جَعْفَرٍ حَدَّثَنَا شُعْبَةُ عَنْ تَوْبَةَ الْعَنْبَرِيِّ قَالَ سَمِعْتُ أَبَا سَوَّارٍ الْقَاضِيَ يَقُولُ عَنْ أَبِي بَرْزَةَ الْأَسْلَمِيِّ قَالَ أَغْلَظَ رَجُلٌ لِأَبِي بَكْرٍ الصِّدِّيقِ رَضِيَ اللَّهُ عَنْهُ قَالَ فَقَالَ أَبُو بَرْزَةَ أَلَا أَضْرِبُ عُنُقَهُ قَالَ فَانْتَهَرَهُ وَقَالَ مَا هِيَ لِأَحَدٍ بَعْدَ رَسُولِ اللَّهِ صَلَّى اللَّهُ عَلَيْهِ وَسَلَّمَ
אמר לנו [אחמד בן עבדאללה] אמר לנו [חוסיין בן עלי] מ[זיידה] מ[אל מוכתר בן פולפול] מ[אנס] הוא אמר; רסולאללה صلى الله عليه وسلم אמר: "אני האדם הראשון בגן עדן שמתערב."
חדית'
האימאם אחמד : 52
حَدَّثَنَا حَجَّاجُ بْنُ مُحَمَّدٍ حَدَّثَنَا لَيْثٌ حَدَّثَنِي عُقَيْلٌ عَنِ ابْنِ شِهَابٍ عَنْ عُرْوَةَ بْنِ الزُّبَيْرِ عَنْ عَائِشَةَ رَضِيَ اللَّهُ عَنْهَا زَوْجِ النَّبِيِّ صَلَّى اللَّهُ عَلَيْهِ وَسَلَّمَ أَنَّهَا أَخْبَرَتْهُ أَنَّ فَاطِمَةَ بِنْتَ رَسُولِ اللَّهِ صَلَّى اللَّهُ عَلَيْهِ وَسَلَّمَ أَرْسَلَتْ إِلَى أَبِي بَكْرٍ الصِّدِّيقِ رَضِيَ اللَّهُ عَنْهُ تَسْأَلُهُ مِيرَاثَهَا مِنْ رَسُولِ اللَّهِ صَلَّى اللَّهُ عَلَيْهِ وَسَلَّمَ مِمَّا أَفَاءَ اللَّهُ عَلَيْهِ بِالْمَدِينَةِ وَفَدَكَ وَمَا بَقِيَ مِنْ خُمُسِ خَيْبَرَ فَقَالَ أَبُو بَكْرٍ رَضِيَ اللَّهُ عَنْهُ إِنَّ رَسُولَ اللَّهِ صَلَّى اللَّهُ عَلَيْهِ وَسَلَّمَ قَالَ لَا نُورَثُ مَا تَرَكْنَا صَدَقَةٌ إِنَّمَا يَأْكُلُ آلُ مُحَمَّدٍ فِي هَذَا الْمَالِ وَإِنِّي وَاللَّهِ لَا أُغَيِّرُ شَيْئًا مِنْ صَدَقَةِ رَسُولِ اللَّهِ صَلَّى اللَّهُ عَلَيْهِ وَسَلَّمَ عَنْ حَالِهَا الَّتِي كَانَتْ عَلَيْهَا فِي عَهْدِ رَسُولِ اللَّهِ صَلَّى اللَّهُ عَلَيْهِ وَسَلَّمَ وَلَأَعْمَلَنَّ فِيهَا بِمَا عَمِلَ بِهِ رَسُولُ اللَّهِ صَلَّى اللَّهُ عَلَيْهِ وَسَلَّمَ فَأَبَى أَبُو بَكْرٍ أَنْ يَدْفَعَ إِلَى فَاطِمَةَ مِنْهَا شَيْئًا فَوَجَدَتْ فَاطِمَةُ عَلَى أَبِي بَكْرٍ فِي ذَلِكَ فَقَالَ أَبُو بَكْرٍ وَالَّذِي نَفْسِي بِيَدِهِ لَقَرَابَةُ رَسُولِ اللَّهِ صَلَّى اللَّهُ عَلَيْهِ وَسَلَّمَ أَحَبُّ إِلَيَّ أَنْ أَصِلَ مِنْ قَرَابَتِي وَأَمَّا الَّذِي شَجَرَ بَيْنِي وَبَيْنَكُمْ مِنْ هَذِهِ الْأَمْوَالِ فَإِنِّي لَمْ آلُ فِيهَا عَنْ الْحَقِّ وَلَمْ أَتْرُكْ أَمْرًا رَأَيْتُ رَسُولَ اللَّهِ صَلَّى اللَّهُ عَلَيْهِ وَسَلَّمَ يَصْنَعُهُ فِيهَا إِلَّا صَنَعْتُهُ
אמר לנו [עבדאללה בן סאלח] אמר לנו [אל לאיטס] אמר לי [יזיד אבנו עבדאללה בן אל חד] מ[`עמר בן אבו עמר] מ[אנאס בן מאליק] רדליאללהו'אנהו אמר; שמעתי את שליח אללה صلى الله عليه وسلم: "אכן, אני האדם הראשון שאדמתו תישבר בגלל כבודי ביום הדין (מאוחר יותר) ואין יהירות, אני האדם הראשון שנכנס לגן עדן ביום התחייה ואין יהירות, וניגשתי לשער הגן עדן ואחזתי בחבל, הם (שומרי הגן עדן) שאלו מי הוא האדם הזה? עניתי: אני מוחמד ואז פתחו לי אותו, ואז נכנסתי ומצאתי את האל מולי אז השתחווהתי לו. ואז הוא אמר: הרם את ראשך, הו מוחמד, ודבר ודבריך יישמעו, שאל ובקשתך תתקבל, התערב ותוכל להתערב. אז הרמתי את ראשי ואמרתי: עמי, עמי, הו אדוני. הוא אמר: "לך אל עמך וכל אשר תמצא בליבו גדול כגרגר חיטה. לגן עדן." ואז הלכתי וכל אשר פגשתי היה לו לב בגודל של זרע, שמתי אותו בגן עדן." אז מצאתי את הקב"ה לפניי, אז השתחווהתי לו. הוא אמר: הרם את ראשך ודבר ודבריך יישמעו ואמור אותם והם יישמעו והתערב ואתה תוכל להתערב. אז הרמתי את ראשי ואמרתי לעמי, אדוני, אז הוא אמר: 'לך אל עמך, את מי שתמצא בלב אמונתו בגודל גרגר חיטה, אז ילכו לגן עדן, אז הלכתי ואת מי שמצאתי בלב אמונתו בגודל גרגר, שמתי אותו בגן עדן. 'לאחר שספירת מעשי כל האנושות הסתיימה, ושאר עמי הושלך לגיהנום עם יושבי הגיהנום, אמרו יושבי הגיהנום: אין לכם תועלת בכך שנהגת לעבוד את אללה סובהאנהו ותעלה ולא קישרת לו דבר. אז אמר הקב"ה: בכבודי, אשחרר אותם מאש הגיהנום. אז נשלח אליהם והם הוצאו מן הגיהנום צלויים, אחר כך הוכנסו לנהר החיים, אחר כך הם גדלו כזרע שצומח בקצף זורם, ועל מצחם נכתב; הם אנשים ששוחררו על ידי אללה סובהאנהו ותעלה. אחר כך הם הובלו והוכנסו לגן עדן. אז אמרו להם יושבי גן עדן: "אלה הם יושבי הגיהנום." אז אמר הקב"ה: "הו לא, הם אנשים ששוחררו על ידי הקב"ה."
חדית'
האימאם אחמד : 53
حَدَّثَنَا أَبُو كَامِلٍ حَدَّثَنَا أَبُو عَوَانَةَ حَدَّثَنَا عُثْمَانُ بْنُ أَبِي زُرْعَةَ عَنْ عَلِيِّ بْنِ رَبِيعَةَ عَنْ أَسْمَاءَ بْنِ الْحَكَمِ الْفَزَارِيِّ قَالَ سَمِعْتُ عَلِيًّا كَرَّمَ اللَّهُ وَجْهَهُ قَالَ كُنْتُ إِذَا سَمِعْتُ مِنْ رَسُولِ اللَّهِ صَلَّى اللَّهُ عَلَيْهِ وَسَلَّمَ حَدِيثًا نَفَعَنِي اللَّهُ بِهِ بِمَا شَاءَ أَنْ يَنْفَعَنِي مِنْهُ وَإِذَا حَدَّثَنِي غَيْرُهُ اسْتَحْلَفْتُهُ فَإِذَا حَلَفَ لِي صَدَّقْتُهُ وَحَدَّثَنِي أَبُو بَكْرٍ وَصَدَقَ أَبُو بَكْرٍ قَالَ قَالَ رَسُولُ اللَّهِ صَلَّى اللَّهُ عَلَيْهِ وَسَلَّمَ مَا مِنْ عَبْدٍ مُؤْمِنٍ يُذْنِبُ ذَنْبًا فَيَتَوَضَّأُ فَيُحْسِنُ الطُّهُورَ ثُمَّ يُصَلِّي رَكْعَتَيْنِ فَيَسْتَغْفِرُ اللَّهَ تَعَالَى إِلَّا غَفَرَ اللَّهُ لَهُ ثُمَّ تَلَا { وَالَّذِينَ إِذَا فَعَلُوا فَاحِشَةً أَوْ ظَلَمُوا أَنْفُسَهُمْ }
אמר לנו [עבדאללה בן סאלח] אמר לי [מועאויה] מ[יונוס בן מאיסרה] מ[אבו אידריס אל ח'ולאני] מ[בן ר'אנם] הוא אמר; ברכות ג'יבריל עליה ירדו לשליח אללה ופתח את בטנו, ואז אמר ג'יבריל: "לב חזק יש שתי אוזניים שיכולות לשמוע ושתי עיניים יכולות לראות, מוחמד صلى الله عليه وسلم. רסולאללה אל מקאפה (המהולל) ואל חאסיר (הגובה), המוסר שלכם אצילי, ניתן לסמוך על לשונכם ונשמתכם שלווה." אבו מוחמד אמר שמשמעות המילה וואקי היא החזק.
חדית'
האימאם אחמד : 54
حَدَّثَنَا أَبُو كَامِلٍ حَدَّثَنَا إِبْرَاهِيمُ بْنُ سَعْدٍ حَدَّثَنَا ابْنُ شِهَابٍ عَنْ عُبَيْدِ بْنِ السَّبَّاقِ عَنْ زَيْدِ بْنِ ثَابِتٍ قَالَ أَرْسَلَ إِلَيَّ أَبُو بَكْرٍ رَضِيَ اللَّهُ عَنْهُ مَقْتَلَ أَهْلِ الْيَمَامَةِ فَقَالَ أَبُو بَكْرٍ يَا زَيْدُ بْنَ ثَابِتٍ أَنْتَ غُلَامٌ شَابٌّ عَاقِلٌ لَا نَتَّهِمُكَ قَدْ كُنْتَ تَكْتُبُ الْوَحْيَ لِرَسُولِ اللَّهِ صَلَّى اللَّهُ عَلَيْهِ وَسَلَّمَ فَتَتَبَّعْ الْقُرْآنَ فَاجْمَعْهُ
נאמר לנו [עבדאללה בן סאלח] שאמר לי [מועאויה] מ[עורוה בן רואים] מ[עמר בן קייס], רסולאללה صلى اللههو الل ...عضيه وسلم אמר: "אללה סובהאנהו ותעלה הודיע לי על מות הרחמנים וקיצר את חיי." לכן אנחנו העם האחרון אך אנחנו הקודמים ביום הדין. אצהיר דבר, וסליחה, אין זו גאווה. אברהים הוא חבר קרוב של אללה סובהאנהו ותעלה (ח'לילאללה), מוסא הוא בחירתו של
חדית'
האימאם אחמד : 55
حَدَّثَنَا عَبْدُ الرَّزَّاقِ حَدَّثَنَا مَعْمَرٌ عَنِ الزُّهْرِيِّ عَنْ عُرْوَةَ عَنْ عَائِشَةَ رَضِيَ اللَّهُ عَنْهَا أَنَّ فَاطِمَةَ وَالْعَبَّاسَ أَتَيَا أَبَا بَكْرٍ يَلْتَمِسَانِ مِيرَاثَهُمَا مِنْ رَسُولِ اللَّهِ صَلَّى اللَّهُ عَلَيْهِ وَسَلَّمَ وَهُمَا حِينَئِذٍ يَطْلُبَانِ أَرْضَهُ مِنْ فَدَكَ وَسَهْمَهُ مِنْ خَيْبَرَ فَقَالَ لَهُمَا أَبُو بَكْرٍ رَضِيَ اللَّهُ عَنْهُ إِنِّي سَمِعْتُ رَسُولَ اللَّهِ صَلَّى اللَّهُ عَلَيْهِ وَسَلَّمَ يَقُولُ لَا نُورَثُ مَا تَرَكْنَا صَدَقَةٌ وَإِنَّمَا يَأْكُلُ آلُ مُحَمَّدٍ صَلَّى اللَّهُ عَلَيْهِ وَسَلَّمَ فِي هَذَا الْمَالِ وَإِنِّي وَاللَّهِ لَا أَدَعُ أَمْرًا رَأَيْتُ رَسُولَ اللَّهِ صَلَّى اللَّهُ عَلَيْهِ وَسَلَّمَ يَصْنَعُهُ فِيهِ إِلَّا صَنَعْتُهُ
אמר לנו [מוחמד בן אל מובארכ] אמר לנו [מועאויה בן יחיא] אמר לנו [ארתח בן אל מונדזיר] מ[דלאמרה בן חביב] הוא אמר ששמעתי את מסלאמה אס סאקוני - לפי מה שאף אחד לא אמר מוחמד - [סלמה אס סאקוני] הוא אמר; כשהיינו עם רסולאללה صلى الله عليه وسلم, פתאום מישהו אמר; "הו רסולאללה صلى الله عليه وسلم, האם נתנו לך אוכל מהשמיים? הוא ענה: כן, נתנו לי אוכל. הוא שאל שוב; "הו נביא אללה סובהאנהו ותעלה, האם עדיין נשאר אוכל?" הוא ענה: "כן." הוא שאל שוב, מה עשו לו? הוא ענה: "הוא הורם חזרה לגן עדן, ונגלה לי שלא אחיה איתך יותר, אז תמשיך לחיות עד שתאמר;" "מתי, מתי? אז באתם אליי בקבוצות הורסים זה את זה, לפני האפוקליפסה יהיו מקרי מוות נוראיים, ואחריה יבואו שנים מלאות רעידות אדמה."
חדית'
האימאם אחמד : 56
حَدَّثَنَا مُوسَى بْنُ دَاوُدَ حَدَّثَنَا نَافِعٌ يَعْنِي ابْنَ عُمَرَ عَنْ ابْنِ أَبِي مُلَيْكَةَ قَالَ قِيلَ لِأَبِي بَكْرٍ رَضِيَ اللَّهُ عَنْهُ يَا خَلِيفَةَ اللَّهِ فَقَالَ أَنَا خَلِيفَةُ رَسُولِ اللَّهِ صَلَّى اللَّهُ عَلَيْهِ وَسَلَّمَ وَأَنَا رَاضٍ بِهِ وَأَنَا رَاضٍ بِهِ وَأَنَا رَاضٍ
[עות'מאן בן מוחמד] הודיע לנו [יזיד בן הארון] הודיע לנו [סולימאן א-תאימי] מ[אבו אל-עלא] מ[סמורה בן ג'ונדוד] כי שליח אללה صلى الله عليه وسلم קיבל קערה גדולה של דייסת בשר, לאחר מכן הונחה הקערה באמצע האנשים, כך שהם התחלפו בתפילת הד'ור לארוחת צהריים, חלקם עומדים ואחרים יושבים. ומישהו אמר לסמורה בן ג'ונדב: האם האוכל הזה הגיע משם? סמורה ענה: "ממה אתה מופתע? הוא לא הובא אלא משם", תוך שהוא מצביע בידו לעבר השמיים.
חדית'
האימאם אחמד : 57
حَدَّثَنَا عَفَّانُ حَدَّثَنَا حَمَّادُ بْنُ سَلَمَةَ عَنْ مُحَمَّدِ بْنِ عَمْرٍو عَنْ أَبِي سَلَمَةَ أَنَّ فَاطِمَةَ رَضِيَ اللَّهُ عَنْهَا قَالَتْ لِأَبِي بَكْرٍ مَنْ يَرِثُكَ إِذَا مِتَّ قَالَ وَلَدِي وَأَهْلِي قَالَتْ فَمَا لَنَا لَا نَرِثُ النَّبِيَّ صَلَّى اللَّهُ عَلَيْهِ وَسَلَّمَ قَالَ سَمِعْتُ النَّبِيَّ صَلَّى اللَّهُ عَلَيْهِ وَسَلَّمَ يَقُولُ إِنَّ النَّبِيَّ لَا يُورَثُ وَلَكِنِّي أَعُولُ مَنْ كَانَ رَسُولُ اللَّهِ صَلَّى اللَّهُ عَلَيْهِ وَسَلَّمَ يَعُولُ وَأُنْفِقُ عَلَى مَنْ كَانَ رَسُولُ اللَّهِ صَلَّى اللَّهُ عَلَيْهِ وَسَلَّمَ يُنْفِقُ
אמר לנו [מוחמד בן סעיד] אמר לנו [עבדור רחמן בן מוחמד] מ[אש-עאטס בן שוואאר] מ[אבו אסחאק] מ[ג'אבר בן סמורה] הוא אמר: ראיתי את רסולאללה صلى الله عليه وسلم בליל הירח המלא והוא לבש בגדים אדומים, ואז (לסירוגין) הסתכלתי עליו והסתכלתי על הירח.
חדית'
האימאם אחמד : 58
حَدَّثَنَا عَفَّانُ حَدَّثَنَا يَزِيدُ بْنُ زُرَيْعٍ حَدَّثَنَا يُونُسُ بْنُ عُبَيْدٍ عَنْ حُمَيْدِ بْنِ هِلَالٍ عَنْ عَبْدِ اللَّهِ بْنِ مُطَرِّفِ بْنِ الشِّخِّيرِ أَنَّهُ حَدَّثَهُمْ عَنْ أَبِي بَرْزَةَ الْأَسْلَمِيِّ أَنَّهُ قَالَ كُنَّا عِنْدَ أَبِي بَكْرٍ الصِّدِّيقِ رَضِيَ اللَّهُ عَنْهُ فِي عَمَلِهِ فَغَضِبَ عَلَى رَجُلٍ مِنْ الْمُسْلِمِينَ فَاشْتَدَّ غَضَبُهُ عَلَيْهِ جِدًّا فَلَمَّا رَأَيْتُ ذَلِكَ قُلْتُ يَا خَلِيفَةَ رَسُولِ اللَّهِ أَضْرِبُ عُنُقَهُ فَلَمَّا ذَكَرْتُ الْقَتْلَ صَرَفَ عَنْ ذَلِكَ الْحَدِيثِ أَجْمَعَ إِلَى غَيْرِ ذَلِكَ مِنْ النَّحْوِ فَلَمَّا تَفَرَّقْنَا أَرْسَلَ إِلَيَّ بَعْدَ ذَلِكَ أَبُو بَكْرٍ الصِّدِّيقُ رَضِيَ اللَّهُ عَنْهُ فَقَالَ يَا أَبَا بَرْزَةَ مَا قُلْتَ قَالَ وَنَسِيتُ الَّذِي قُلْتُ قُلْتُ ذَكِّرْنِيهِ قَالَ أَمَا تَذْكُرُ مَا قُلْتَ قَالَ قُلْتُ لَا وَاللَّهِ قَالَ أَرَأَيْتَ حِينَ رَأَيْتَنِي غَضِبْتُ عَلَى الرَّجُلِ فَقُلْتَ أَضْرِبُ عُنُقَهُ يَا خَلِيفَةَ رَسُولِ اللَّهِ أَمَا تَذْكُرُ ذَاكَ أَوَكُنْتَ فَاعِلًا ذَاكَ قَالَ قُلْتُ نَعَمْ وَاللَّهِ وَالْآنَ إِنْ أَمَرْتَنِي فَعَلْتُ قَالَ وَيْحَكَ أَوْ وَيْلَكَ إِنَّ تِلْكَ وَاللَّهِ مَا هِيَ لِأَحَدٍ بَعْدَ مُحَمَّدٍ صَلَّى اللَّهُ عَلَيْهِ وَسَلَّمَ
אמר לנו [איברהים בן אל-מונדזיר] אמר לנו [עבדול עזיז בן אבו ת'אבת עז זוהרי] אמר לי [אסמעיל בן איברהים] - בן אחי, מוסא - מדודו [מוסא בן עוקבה] מ[קוראיב] מ[אבן עבאס] רדליאללה-אנוהוא אמר: לנביא صلى الله عليه وسلم היו שיניים חותכות רופפות, כשהוא דיבר נראה כאילו אור פולט בין שתי השיניים החותכות שלו.
חדית'
האימאם אחמד : 59
حَدَّثَنَا عَفَّانُ قَالَ حَدَّثَنَا حَمَّادُ بْنُ سَلَمَةَ قَالَ حَدَّثَنَا ابْنُ أَبِي عَتِيقٍ عَنْ أَبِيهِ قَالَ إِنَّ أَبَا بَكْرٍ الصِّدِّيقَ رَضِيَ اللَّهُ عَنْهُ قَالَ قَالَ رَسُولُ اللَّهِ صَلَّى اللَّهُ عَلَيْهِ وَسَلَّمَ السِّوَاكُ مَطْهَرَةٌ لِلْفَمِ مَرْضَاةٌ لِلرَّبِّ
אמר לנו [מחמוד בן ג'ילאן] אמר לנו [יזיד בן הארון] אמר לנו [מצער] מ[עבדול מאליק בן עומר] הוא אמר; [אבן עומר] אמר: מעולם לא ראיתי מישהו שהיה מהיר יותר ללחימה, נקי יותר, אמיץ יותר ובהיר עין יותר מרסולאללה صلى الله عليه وسلم.
חדית'
האימאם אחמד : 60
حَدَّثَنَا عَفَّانُ قَالَ حَدَّثَنَا شُعْبَةُ عَنْ يَعْلَى بْنِ عَطَاءٍ قَالَ سَمِعْتُ عَمْرَو بْنَ عَاصِمِ بْنِ عَبْدِ اللَّهِ قَالَ سَمِعْتُ أَبَا هُرَيْرَةَ يَقُولُ قَالَ أَبُو بَكْرٍ يَا رَسُولَ اللَّهِ قُلْ لِي شَيْئًا أَقُولُهُ إِذَا أَصْبَحْتُ وَإِذَا أَمْسَيْتُ قَالَ قُلْ اللَّهُمَّ عَالِمَ الْغَيْبِ وَالشَّهَادَةِ فَاطِرَ السَّمَوَاتِ وَالْأَرْضِ رَبَّ كُلِّ شَيْءٍ وَمَلِيكَهُ أَشْهَدُ أَنْ لَا إِلَهَ إِلَّا أَنْتَ أَعُوذُ بِكَ مِنْ شَرِّ نَفْسِي وَمِنْ شَرِّ الشَّيْطَانِ وَشِرْكِهِ وَأَمَرَهُ أَنْ يَقُولَهُ إِذَا أَصْبَحَ وَإِذَا أَمْسَى وَإِذَا أَخَذَ مَضْجَعَهُ
אמר לנו [אברהם בן אל-מונדזיר אל-חיזאמי] אמר לנו [עוביידאללה בן מוסא] אמר לנו [אוסאמה בן זייד] מ[אבו עוביידה בן מוחמד בן עמאר בן יאסיר] הוא אמר: אמרתי ל[אר-רובאי בת מועווידז בן אפרא]; אנא, תאר לי, (איך) רסולאללה שאללה עליהו ועלאם, הוא אמר: הו בני, אם היית רואה אותו, זה היה כאילו היית רואה את השמש זורחת.
